הלב.

הלב פשוט מסרב להאמין לקלוט,

לעכל את הזוועות.

הלב.

הוא כל-כך רוצה אהבה. שותפות. זוגיות. משפחה.

הראש.

צריך להמשיך.

הוא מבין שהחתונה היא לא פריווילגיה!

זה הדבר הכי נכון בעולם

להמשיך לחזק את עם-ישראל

ולהקים בתים.

אבל למה המרחק בין הראש והלב כל כך עצום?

איך אוספים את הנפש המטולטלת ומתחילים קשר חדש?

איך ממשיכים הלאה?

מה עושים בכאוס הזה?

אולי צריך לשבת ולחכות?

את עונה 2 של "כלה בקלות" קיוויתי לפתוח בזיקוקים

ותחושת חגיגיות בהתרגשות

כתוצאה מפרקים חדשים שעולים לאוויר.

אבל הפרק הזה נטול חגיגיות.

הוא כולו לב

ומלא בהבנה איך מקצרים את הדרך בין הראש ללב.

ואיך בכל-זאת ממשיכים.

כי גם אם המרחק מאתגר,

עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה!