הקנאה
מי הזמין אותה בכלל?
איזה רגש מביך זה…
אבל כמה קשה להימנע מלהרגיש אותה
כשאחותך הצעירה עקפה אותך.
כשהחברה הכי טובה מתחתנת.
המרמור כמעט בלתי נמנע.
זה לא אנושי רק לפרגן ולשמוח בשמחתה.
איך היא הצליחה?
ומה לא טוב אצלי שככה אני תקועה?
וכל הציפיות מסביב להיות
האחות המפרגנת, החברה שמארגנת את כל ענייני החתונה.
ומה לא?
על הנושא המושתק הזה אני לא מדברת הרבה
אבל לאחר בקשות חוזרות מכן,
מה עושים עם התחושות הקשות
כשמישהי מאוד קרובה אליי מתארסת?
